אסטרטגיה למרכז חקלאי העמק לשנים 2015-2020 סיכום כנס ציבורי, 29 אוקטובר 2015, קיבוץ דליה

ריכוז האמירות המרכזיות שעלו בדיון במליאה ובקבוצות העבודה שנערכו בכנס.

  1. מליאת פתיחה

הוצגה טיוטה של עדכון חזון למרכז חקלאי העמק ונושאי פעילות מרכזיים.

תחומי עיסוק למרכז חקלאי העמק:

  • קרקע – הפיכת קרקעות זמניות לקרקעות משבצת, הגדלת הנחלות.
  • מים – הבאת עוד מים, שדרוג צינורות ההולכה, התמודדות עם עליה במחיר המים לחקלאות.
  • פערי התיווך – שיווק מאורגן, שיווק ישיר, קיצור הדרך למדף. לארגן את ענף השקד, שאר הענפים מאורגנים. הארגון צריך להיות על בסיס ענפי ולא יישובי.
  • מרכז חקלאי העמק צריך לעסוק בתעסוקות נלוות לחקלאות, למשל תיירות כפרית במשק המשפחתי הקטן. להוסיף כחלק מהחזון, להרחיב את החזון.
  • דור המשך – בעיה מרכזית. "חקלאות צעירה" – ניסוח לא נכון.
  • יצירת יציבות בחקלאות, למתן את התחרות, להקטין סיכונים.
  • מו"פ – לנצל את חוות נווה יער – מוסד מחקר ממשלתי. יתכן להוסיף כנושא לטיפול שוטף ולאו דווקא להתמקדות.
  • להפריד בין הנושא של גיוס קהילה לנושא של ניהול אסטרטגי.
  • ייצוג פוליטי של החקלאות במרחב.
  • פרסום, קידום ותקשורת.
  • תכנון מקרקעין – מניעה של נגיסה בשטח החקלאי.

לחזון:

  • להרחיב את היריעה גם לתיירות כפרית וחקלאית.
  • להוסיף לפני מרחב חקלאי – שטחים פתוחים, מוא"ז אינן רק חקלאות, השטחים הפתוחים עוזרים לחבר בין חקלאים ולא-חקלאים.
  • להדגיש שמרכז חקלאי העמק הוא גוף יוזם ומשקיע, כולל יצירת מקומות תעסוקה והשקעות בסטרט אפ.
  • איך שמים את החקלאי במרכז?

 

  1. קבוצות עבודה

התארגנות חקלאים מול השוק:

  • התארגנות צריכה להיות מבוקרת
  • צריך לבדוק כדאיות כלכלית לפני שמקימים התארגנות, מרכז חקלאי העמק צריך לתת את הרקע של בדיקות כלכליות לפני התארגנות. אם יש בדיקות עסקיות שמראות כדאיות – יותר קל לשכנע את החקלאים להצטרף.
  • צריך לבחון בזהירות את התחומים להתארגנות- בענפים שבהם לא צפוי כי ההתארגנות תביא לנתח שוק של 10-15% לא כדאי להתארגן.
  • החסם הוא החקלאי הבודד - נושאים של כדאיות כלכלית ואמון. צריך להבריא מהטראומות של העבר.
  • היוזמה להתארגנות צריכה לבוא ממרכז חקלאי העמק + "משוגעים לדבר" מהשטח.
  • מרכז חקלאי העמק צריך להוביל אג'נדה מקומית בארגונים ארציים.
  • צריך להנגיש את המידע מנווה יער לחקלאים.
  • המודל המוצלח הוא "ענבי טלי".
  • לערוך סקרים בנוגע להתארגנויות חקלאים – מה החקלאים רוצים, כאשר לוקחים את הר ועמק ואת מפעלי העמק כמקרה בוחן.
  • להביא למימוש תמיכות קיימות בהתארגנות, לגייס תמיכות פיננסיות נוספות.
  • לטפל ברגולציה המונעת קבלת עידוד של אזורי עדיפות לתעשיה חקלאית.
  • מאוד קשה לארגן משקים משפחתיים, יותר קל עם הקיבוצים.
  • צריך שלמרכז חקלאי העמק יהיה נציג נוסף בארגון מגדלי הפלחה.

 

חקלאות צעירה:

  • מוצע שם חלופי: חקלאות לדורות – עיסוק למבוגרים וחיבור לדור הצעיר.
  • הדור הצעיר הוא הפתרון ולא הבעיה – למשק עם דור צעיר יש חזון, אופק, התייעלות.
  • צריך להביא למעורבות של הדור הצעיר בתהליכי החשיבה.
  • האתגר איך לעניין את הדור הצעיר ולגרום לו לחזור למשק.
  • משיכת "חקלאים חדשים" – צעירים שאינם דור המשך.
  • הקמת פורום צעירים במרכז חקלאי העמק, לעסוק ב: הקטנת אי הודאות, מחירי מים וקרקע, איגום זכויות, הקטנת ההון הדרוש לכניסה לחקלאות, הגדלת רווחיות.
  • לזהות פוטנציאל של צעירים מגיל תיכון, לשלב תלמידי תיכון בעבודה חקלאית במשקים, לעודד את מרכזי המשקים להעסיק צעירים.
  • להקים פורום / ועדת היגוי עם אנשים צעירים מגיל תיכון.
  • לחפש חלופות להקטנת ערכי הסף של כניסה לחקלאות (רכישת משק / חזרה לנחלה).
  • תמיכה בעסקים של בני הדור הצעיר.
  • חיזוק החינוך החקלאי, ימי עבודה בחקלאות, חידוש תכנית הלימודים בחקלאות. להתערב בחקיקה כדי שאפשר יהיה להעסיק תלמידים, יתכן להתמקד בבני נוער עם קשיים במסלולים הרגילים.
  • מנגנון לתמרוץ העסקה של צעירים במשקים, שינוי חקיקה.
  • במגזר הערבי: בעיה כי השטח החקלאי מחולק בין כל היורשים ואין בן ממשיך אחד.
  • פיתוח פעילות משותפת עם מכללת עמק יזרעאל, מסלולים ייחודיים למרחב הכפרי.
  • חיבור בין אוכלוסיה קהילתית לאוכלוסיה חקלאית – אולי מהקהילתיים יגיע הדור החדש של החקלאים.
  • חשיפת הדור הצעיר לטכנולוגיה מתקדמת בחקלאות. במרבית חברות ההי טק יש חטיבה חקלאית. נושא מאתגר לצעירים.
  • מודל לחיקוי: בית הספר בטירת צבי.
  • איך לשלב את המערכות החינוכיות והמערכות העסקיות?

 

צרכי החקלאים:

  • מים – בדגש על איכות המים, זמינות המים וגם על כמות המים, מחיר המים. רצוי לקבוע אסטרטגיית איכות במחיר עד 30 אג'. מרכז חקלאי העמק צריך לרכז דיון אסטרטגי בנושא. גיבוש עמדה אחידה בין 3 אגודות המים הפועלות במרחב. אסטרטגיה בנוגע להיתרי שימוש בקולחין, או טיהור שלישוני, וכן מאספקט מליחות המים (המים הקיימים מלוחים).
  • מבנים חקלאיים – חוסר יכולת של חקלאי בודד להתמודד עם הסטנדרטים הנדרשים. עמדות כיבוי, איכות המים, איכות הסביבה. יש להתאים את דרישות החוק לצרכים חקלאיים.
  • שיפור תשתיות מרחביות. בחינה של היתרונות של הרכבת באזור, חיפוש הזדמנויות. דרכים חקלאיות, ניקוז.
  • גיוס משאבים – החזרת ארנונה חקלאית לפעילות חקלאית.
  • מו"פ אזורי – לייצר מחקרים הרלוונטיים לאזור.
  • כל ענפי החקלאות צריכים לקבל טיפול.
  • התאמה של הגידולים לשטחים ולמים, לדאוג לתפוס את כל שטחי החקלאות.
  • עסקים תומכי חקלאות – מרכז מבקרים, יקב, בית בד, חנות תוצרת, חוות סוסים, גגות סולאריים. אבל לא מחסנים וחנויות ריהוט.
  • לחקלאים במרחב לא ברור מה הם השירותים שמרכז חקלאי העמק נותן – צריך לשווק את השירותים של מרכז חקלאי העמק, למשל מעבדת שירות שדה.
  • איסוף זבל ברפתות, טיפול – מרכז חקלאי העמק צריך להיות יזם ומחולל.
  • חיבור בין הצורך לפתרון (קליפות שקד – מפעל).
  • צריך לתמוך בחקלאות מדייקת – אנטנות, צילומי לוויין, מטאורולוגיה.
  • טיפול משותף בגניבות חקלאיות.
  • תכנית מרחבית כוללת לניקוז, צנרת, דרכים חקלאיות.
  • נזקי בעלי חיים לחקלאות.
  • לאגד את החקלאים על בסיס ענפי.
  • מרכז חקלאי העמק צריך לרכז פעילות כך שברמה אזורית יהיה מחיר הוגן למזונות לרפת. הסכמה בין גד"שים ורפתנים.
  • מרכז חקלאי העמק צריך להיות כתובת אחידה ומוסכמת, פנימית וחיצונית, לייצוג פוליטי של החקלאים.

קהילה ואסטרטגיה:

  • ביישובים רבים חברי האגודה מהווים כשליש ממשקי הבית (היתרה קהילתיים), ומתוך חברי האגודה רק 10% הינם חקלאים פעילים.
  • בנחלות יש אוכלוסיה מבוגרת ובהרחבה צעירה.
  • במרבית היישובים אין קונפליקטים: בהרחבות מרבית המשפחות מגיעות מרקע חקלאי ולכן פחות קונפליקטים.
  • קונפליקטים בין חקלאות ותושבי ישובים קהילתיים, שבהם אין חקלאות ביישוב.
  • מוקדי התנגשות: ריסוסים, רעש, ריחות (מפטמות, זיבול שדות), בוץ על הכביש. תלונות על ריחות מביאות לסגירת רפתות. טריפה של עגלים על ידי כלבים של תושבי הרחבה.
  • קונפליקטים סביב קבלת החלטות – לתושבי ההרחבה אין חלק בהחלטות האגודה.
  • בציפורי מבנה ארגוני מיוחד שבו קבלו גם את חברי ההרחבה כחברי אגודה במעמד מיוחד. זהות ועדים מביאה לשיתוף פעולה. במדרך עוז – אגודה קהילתי, תקציב שמממן פעולות גם בהרחבה וגם ביישוב הותיק. אפשרות נוספת: כאשר גם האגודה וגם ועד מקומי מורכבים מאותה אוכלוסיה – בני היישוב.
  • הקהילות מתחברות סביב תיירות חקלאית (ביקור במשקים), תפיסה של החקלאות כערך חיובי.
  • ההרחבה תורמת ליישוב – אוכלוסיה צעירה, תרבות, שירותי חינוך לגיל הרך, תשתיות.
  • האגודה תורמת להרחבה – נותנת להשתמש במבני ציבור, ועד אגודה תומך בתקציב ועד מוניציפאלי, סיוע בשירותים – למשל טיפול בגזם, שמירה.
  • אירועים חקלאיים – שבועות.
  • כלים לחיזוק שיתופי הפעולה: חקלאות שמדברת לציבור הרחב למשל גידולי נישה, מורשת, אורגני, שווקי איכרים, כלכלה מקומית.
  • אתגר: חיבור תושבי ההרחבות לטובת הלובי החקלאי.
  • הסברה והתרעה – למשל להסביר מה החומרים שמרססים, להודיע בעוד מועד שהולכים לרסס.
  • הקמת פורום ליישוב סכסוכים.
  • מענה תרבותי לאוכלוסיה הבוגרת, מרביתה של חקלאים.
  • עידוד חינוך לחקלאות – בתי ספר, נוער, ימי אירוח במשקים.
  • תפקידו של מרכז חקלאי העמק הוא לחבר את תושבי ההרחבות, דרך חינוך לילדים וביקורים במשקים, אל הפעילות החקלאית.
  • רצוי שמרכז חקלאי העמק יוציא נייר עמדה בנוגע לשילוב בין האגודה וההרחבה, למרכזי יישובים ואגודות במרחב.

עיצוב, הקמה וניהול אתר זה מבוצע ע"י בוטנסט. כל הזכיות שמורות.