מחקר פיתוח מודלים להתארגנויות חקלאים – העצמת המשק המשפחתי

11 אוגוסט 2015

מחקר: המבנה וצורות ההתארגנות של המשקים החקלאיים- העצמה של המשק המשפחתי

סיכום פגישת ועדת ההיגוי למחקר שנערכה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, בית דגן, ב-28 ליולי 2015

 

משתתפים: שי דותן, יעל קחל, רוני הרשקוביץ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר

דודו קוכמן – האיחוד החקלאי

משה בן שחר (טושקו), איתם בירגר, מרכז חקלאי העמק; לירון אמדור; טל שחור, מכללת עמק יזרעאל – צוות המחקר

 

לירון אמדור הציגה ממצאי ביניים לאחר בדיקה של כמחצית מחקרי המקרה של התארגנויות חקלאים מוצלחות שנבדקו במחקר (מצ"ב המצגת).

נושאים שנדונו:

  • המטרה היא יצירת התארגנויות אפקטיביות ובנות קיימא.
  • כדי שהתארגנות תהיה אפקטיבית – צריך להיות לה נתח שוק של 10-12%. אם יותר קטנה – לא משפיעה; אם יותר גדולה – יש סכנה שתהפך לשחקן מרכזי עם השפעה גדולה מדי על התחרות החופשית.
  • אם הרשתות היו קונות דרך השוק הסיטוני ולא ישירות מהחקלאים – מצבם של החקלאים היה מתחזק.
  • כדאי ללמוד ממודלים באירופה של שווקים סיטוניים שמתפקדים היטב.
  • יש עבודה של צבן על פערי התיווך בחקלאות – ערך הפירות והירקות יציב משנות ה-50 ועד היום, אבל החקלאים מקבלים פחות והרשתות יותר.
  • במוא"ז תמר – ניסיון ההתארגנות לא הצליח והמשקים החקלאיים במצב בעייתי.
  • המגמה של הפרטה של שירותי מעטפת לחקלאים – אספקה של שירותים כגון הדרכה ומו"פ על ידי גופים עסקיים – עלולה ליצור תלות רבה מדי של החקלאי בגופים העסקיים.
  • החקלאים נרתעים מהתארגנות בנושאי מיכון או עבודה, ובמידה חלקית גם ברכישת תשומות. יותר קל להם להתארגן לשיווק.
  • יש כשל שוק בנוגע לתשומות החקלאיות בארץ – יש מעט ספקיות, ואין תחרות מספיקה ביניהן. החקלאים לא יודעים איך לנצל את הכפר הגלובלי נכון ולא פועלים להתארגנות שיש בה כוח קניה.
  • כדאי לבדוק עבודות של דר' חגית בולמש – עידוד התארגנויות חקלאים באירופה.
  • להוסיף לחקרי המקרה את ועדה חקלאית מרחבית של בני שמעון, מרחבים ושדות נגב; וכן את האגודה החקלאית של כפר הרי"ף.
  • הצעה לכלי לתמיכה בהתארגנויות – בנוגע למכלול התמיכות של משרד החקלאות (כגון תמיכה בהשקעות, בהדברה משולבת, בקר במרעה) לקבוע שמי שיעבוד דרך התארגנות חקלאית יוכל לקבל תמיכה גדולה יותר.
  • להמליץ לנהל אגודה חקלאית שיתופית על פי נהלי עבודה מוסדרים, כגון פגישות תקופתיות קבועות.
  • צריך להציג חלופות של רמת ההתארגנות של חקלאים, בין שיתוף מוחלט בניהול המשק, ועד משקים עצמאיים שמאורגנים רק בשיווק.
  • ההתארגנויות צריכות להיות בנות קיימא, ומכאן החשיבות של התארגנות פורמאלית.
  • כסיכום לעבודה צריך להציג את המאפיינים המשותפים להתארגנויות מוצלחות – במונחים של גודל, מיסוד, מקורות פיננסיים וגורמים נוספים.
  • צריך הגדיר במדויק למה הכוונה במשק משפחתי במסגרת המחקר- יחידה משקית בגודל המאפשר פרנסה מכובדת למשפחה, אבל לא גדולה מאוד.
  • צריך לבחון את הערכים המוספים של המשק המשפחתי: כלכלה, סביבה, חברה.
  • לבחון איך לסייע למשק המשפחתי בכלים נוספים פרט להתארגנויות.

 

רשמה: לירון אמדור

עיצוב, הקמה וניהול אתר זה מבוצע ע"י בוטנסט. כל הזכיות שמורות.